כיצד להשתחרר מאכילה מיותרת?

שחרור מאכילה מיותרת הוא תהליך מודעות ברובד עמוק יותר מהנראה לעין.

אנחנו ישות הבנויה מהרגלים, אפשר להבחין בכך בקלות.

שינוי הכי קטן בהלך חיינו יכול ליצור בנו אי נוחות, אפילו שינוי  קטן במקום ישיבה קבוע .

הרגל הוא מבנה חכם ביותר כי הוא חוסך לנו הרבה מאמץ ביום יום ומאפשר לנו להתפתח למקומות

חדשים ולא מוכרים.

עם זאת, הרגלים באים גם כנגדנו, לדוגמה הרגלי אכילה לא מיטיבים.

אכילה מיותרת הפכה להרגל, ולא משנה מה סיבתה -דחף בלתי נשלט, תגובה רגשית או פשוט חשק לעוד משהו טעים

יוצרת תנועה אוטומטית למקרר שהפכה להתניה, גם ללא סיבה מיוחדת!

המטרה היא לזהות את הרגלי האכילה “הנראים לעין” ומעבר לכך,

לזהות עמוק פנימה את הרגלי החשיבה, הרגשות והתחושות שמובילים אותנו לאכילה מיותרת.

הזיהוי מתרחש דרך התבוננות ממוקדת ומרתקת – מדיטציה.

אנו מפתחים מודעות אחרת – תשומת לב לתופעות אלו מבלי להזדהות ואיתן ולהגיב אליהן באוטומט.

אי ההזדהות יוצרת את השחרור מאותן התניות פנימיות שמובילות אותנו לבסוף אכילה המיותרת.

בדרך כלל המודעות מלווה בשפיטה והתנגדות למה שאנו חווים וזה מה שיוצר בנו מאבק או הימנעות

מאותה חוויה ולבסוף מוביל לאכילה מיותרת.

במיינדפולנס אנו מפתחים ומטפחים תשומת לב של קבלה רחבה ומאפשרת זו התפנית!

שמים את טוב לבנו ♥ לכל מה שאנו חווים באותו הרגע, זו הגישה שמשחררת את האוטומט.

להלן  קטע מקסים המתאר תהליך שחרור מהתניה לא רצויה

אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים קצרים –

פרק ראשון:

אני הולך ברחוב.

יש בור גדול במדרכה.

אני נופל לתוכו.

אני אבוד.

אני חסר אונים.

זו לא אשמתי.

לוקח לי המון זמן לצאת מהבור.

פרק שני

אני הולך באותו רחוב.

יש בור גדול במדרכה.

אני מעמיד פנים שאינני רואה אותו.

אני שוב נופל לתוכו.

אני אבוד.

אינני יכול להאמין שאני שוב באותו מקום,

אך זוהי לא אשמתי.

עדיין לוקח לי המון זמן לצאת מהבור.

פרק שלישי

אני הולך באותו רחוב.

יש בור גדול במדרכה.

אני רואה אותו.

אני עדיין נופל לתוכו.

עיניי פקוחות.

אני יודע היכן אני נמצא.

זוהי אשמתי.

אני יוצא מיד מהבור מיד.

פרק רביעי

אני הולך באותו רחוב.

יש בור גדול במדרכה.

אני עוקף אותו.

פרק חמישי

אני הולך ברחוב אחר.

                                                               מאת: פורשיה נלסון.  מאנגלית: נמרוד קדם

בתהליך אישי מתבוננים וחוקרים את תהליכי הרגש והחשיבה

שמלווים  אותנו ברגעי המגע עם האוכל, ללא האוטומט השיפוטי, אלא מתוך הבנה וקבלה אמתית

לחוויה שלנו גם אם היא כואבת ולא נעימה.

איך מקבלים רגשות, תחושות ומחשבות שלא נעימים לנו ואף כואבים?

זו האומנות הנלמדת.

זו האומנות של החיים בכלל!!

 לפרטים נוספים על מיידפולנס לאכילה רגשית