איך מתמודדים ברגע שהחשק לאכילה מיותרת “לוכד” אותך
הדבר הראשון החשוב ביותר הוא לשים לב לרגע שזה מגיע,
מה זה אומר לשים לב?
לקלוט את הרגע הזה של ה”צמא” לאכילה גם כששבעים פיזית,
להבחין ברגע שההשתוקקות “תופסת” אותך.
אני קוראת לה ה‘שד הרעב’.
בדרך כלל, שמים לב רק לאחר ש”סיימנו” לאכול.
נתקפים בבולמוס אכילה או נשנוש אין סופי ורק לאחר שהגיעו “מים עד נפש”,
מרגישים רע, עולה ההבנה שאכלנו יותר מידי,
אליה מצטרפים ביקורת עצמית, אכזבה, האשמה, הלקאה ואולי הענשה עצמית בעוד אכילה.
זו תופעה שכיחה, אם בעוצמה חלשה או חזקה.
האם שמנו לב לכך?
והכוונה היא לתשומת לב לאותו הרגע, באופן לא שיפוטי –
מיינדפולנס – הקשבה פתוחה ומקבלת את המצב כפי שהוא.
בדרך כלל “תשומת הלב” שלנו שופטת ומבקרת מצבים ומעשים שלא מוצאים חן בעינינו
באופן אוטומטי.
כאן נדרשת תשומת לב לא שיפוטית, מאפשרת. הנמצאת עם החוויה כפי שהיא.
זו איכות של הקשבה שמתפתחת עם אימון ותרגול
(נלמדת בהדרגה ב למיינדפולנס באכילה)
בהתחלה תשומת הלב עולה לאחר האכילה המיותרת,
זה הרי כבר קרה, ויש לנו אשליה שהביקורת והשיפוט העצמי ישנו את המצב
אך זה לא קורה, מרגישים רע ומאוכזבים.
בנוסף, גם לא קורה שינוי התנהגותי עם האוכל בפעם הבאה שנסחפים עם אכילה
רגשית. שוב אותו בולומוס אכילה מופיע, שוב אותה ביקורת ואשמה,
מעגל קסמים שלא יוצאים ממנו -תקועים באותו דפוס אכילה כבר שנים.
אם השיפוט העצמי היה עוזר היינו משתחררים מדפוסי אכילה לא מיטיבים כבר מזמן
ללא נשנושים מיותרים והתקפי אכילה לא רצויים.
השיפוט והביקורת הם אוטומט מנטלי שלא מיטיב ולא עוזר בשינוי הרגלים.
במיינדפולנס באכילה אנו לומדים כיצד להשתחרר מהאוטומט השיפוטי לאפשרות
אחרת – לשהייה פתוחה ומקבלת.
קודם כל בתנאי מעבדה -במדיטציה, ולאחר מכן גם בחיי היום יום כשהאוכל סביבנו.
זהו טיפול באכילה רגשית.
תרגול התמודדות עם אכילה רגשית
עם התרגול מתפתחת בנו היכולת לשים לב באופן פתוח ומקבל, לשהות ברגשות לא נעימים
ואף ברגעים מטלטלים של השתוקקות, ללא תגובה אוטומטית של אכילה.
זה מה שיוצר את הטרנספורמציה בהתנהגות עם האוכל.
זה נלמד וזה פשוט!
בהתחלה תשומת הלב עולה בסוף האכילה, ועם זאת, לא עולה אכזבה ואפילו יש אמפתיה עצמית והבנה.
עם הזמן והתרגול יכולת ההקשבה מתפתחת
ואנו תופסים את רגעי הדחף לאכילה מוקדם יותר – ברגעי האכילה עצמה ואז אפשר כבר לעצור, ללא כעס עצמי.
עם התרגול מבחינים בהשתוקקות גם לפני האכילה.
היכולת לשים לב באופן פתוח ומקבל מתפתחת עם התרגול
מתעוררים לדחף לאכול מוקדם יותר,
וכך יותר קל להתמודד איתו, ועם התקפי אכילה נוספים שעומדים להגיע.
אז מה עושים באותו רגע ששמים לב וכבר ‘יודעים’ לקבל את התופעה
הרגשית כפי שהיא?
אני מציעה כאן מדיטציה של שלוש דקות לרגע שהדחף מגיע:
אנו עוצרים ושוהים באותו הרגע,
נמצאים עם גל ההשתוקקות, כלומר,
מקשיבים לרגשות שעוברים בנו כמו גלי צונמי מטלטלים
מבחינים בתחושות שלהם בגוף, שלא תמיד נעימות,
מתבוננים במחשבות ובדימויים שעולים לנו בראש
וכל זה ממקום מעוגן בנשימה, יציב שלו ורגוע.
מאפשרים לכל התופעות המנטליות להגיע ובזמנם ולחלוף,
ממתינים ללא תגובה אוטומטית לאכילה.
אם ניתן להם זמן להיות הם בסופו של דבר יחלפו.
ככל שנאפשר להם להיות ואף נזמין אותם, כך נפתחת להם הדרך לחלוף
זה אולי נשמע פשוט אך זה לא קורה כך פתאום.
נדרשים סבלנות, סובלנות ויציבות פנימית שמתפתחים עם תרגול המדיטציה.
כך ההתמודדות עם אכילה רגשית הופכת להרפתקה מסקרנת ואפשרית.
טיפול באכילה רגשית
אם ברצונך להעמיק בתהליך ולבנות את יציבותך הפנימית בפני דחפי אכילה לא רצויים
מוזמנים להשתחרר מאכילה רגשית מלאי פרטים ואחזור אלייך.
