ידעת שאנחנו מהופנטים?

האם אתם שומעים את הקול שיש לכם בראש?
כן, הקול הזה
שחושב במילים או בתמונות,
מדבר,
מפרש
מניח
משווה
מכליל
ובעיקר שופט
כמו תרגום בגוף סרט אבל לא סרט של שעתיים בקולנוע,
אלא תרגום הסרט של החיים.
הוא צמוד אלינו, או יותר נכון אנחנו צמודים אליו.

ואנחנו מאמינים לקול הזה ומהלכים מהופנטים בו מונעים ממנו,
לא רואים,
ולא חווים את החיים האמיתיים,
אלא חווים אותו, את החשיבה.
נעשה ניסוי קצר,
קחו רגע,
תעצמו עיניים ודמיינו לימון…
את הצבע שלו, הריח, הטעם…
סחטו אותו לפה….
…..ד
מה החוויה שלכם בגוף? בפה?

אני בטוח שישנה חמיצות….

ואיפה הלימון באמת? בראש!
לא באמת קיים.

איזה כוח השפעה יש לתמונה שעולה בראש!
עולה תמונה…ואיתה עולה חוויה בגוף.

זה גם קורה ההפך
ישנה חוויה תחושתית בגוף כמו דגדוג למשל,
החשיבה מיד נותנת מסקנותיה מחוויות העבר
ואנו מניחים שמהלכת עלינו נמלה,
ולא, זו רק שערה.

ככה מערכת ההפעלה שלנו מתפקדת,
קשר הדוק בין חשיבה לחוויה,
ואנחנו לא מודעים לזה.

במקרה הזה זימנו מחשבה על לימון באופן יזום,
מה קורה ביום יום?

המחשבות שם ואנו מרוכזים בסיפורים בראש וחווים את מה שהם מייצרים באותו הרגע.

אם יש סיפורי אימה על העתיד, עולים פחדים.
אם יש תסריט של זיכרונות עולה עצב וגעגועים.

סיפור נוקשה של דרישה עצמית יכולים ליצור מתח ולחץ.
סיפורי שיפוט וביקורת מעלים תסכול ונפרדות.

עוד מלא מלא סגנונות חשיבה שמייצרים לנו איכות חיים ירודה.

זה לא קורה בגלל המחשבות.
החשיבה היא תופעה טבעית קסומה ומועילה, שקיימת בנו.

זה קורה בגלל ההיפנוט שלנו בחשיבה.
אנו מאמינים לכל מילה , לכל מראה
ומשם מתפקדים.
זה נהיה העולם שלנו.

איזה סרט יש לכם בראש כרגע?
זהו עולמכם !

גם אם אנחנו יודעים את זה כבר
ולא אוהבים את הסרט, ורוצים לשחרר אותו
עולה השאלה איך?

איך ממיסים את הדבק הזה
בנינו לבין החשיבה האוטומטית?
איך אנחנו לא טובעים ברגשות שהיא מייצרת ומשתמשים בחשיבה לשרותינו.

זה קל
אך לא פשוט.

מכמה סיבות.
קודם כל
אנחנו רגילים!
אנחנו רגילים להאמין לכל מילה שעולה לנו בראש
לא יודעים אחרת…
מה יש אחרת?


והסיבה השנייה היא
שהסיפורים בראש נותנים לנו ערך חשוב.
יותר נכון, אשליה של ערך.

לדוגמה
חשיבה על העתיד, מה יהיה, מה עלול לקרות…
נותנת לנו כאילו ערך של וודאות, ביטחון.
זה אכן קורה כשהחשיבה משרתת אותנו
אבל לא כשהיא בלופ תמידי חוזר ונשנה שנכפה עלינו לפני שנרדמים בלילה ולא נותן לנו לישון.

עוד דוגמה
חשיבה שיפוטית שעולה במפגש עם אהובנו.
אנחנו לא ממש רואים אותו,
אלא מהופנטים בחשיבה השיפוטית האוטומטית עליו.
הוא לא בסדר….
למה הוא עושה כך וכך….
חשיבה שמעלה תסכול, אכזבה ואפילו שינאה.

ברגע שהדביקות לשיפוט ימוס
הכל יכול להיות נפלא.
ההצמדות לחשיבה יוצרת את האי נחת שלנו.

אבל הבעיה היא
‏שמשהו בתוכינו ממאן לשחרר את השיפוט,
כי הוא נותן לנו ערך של יודעים טוב יותר,
צודקים…מוסריים…
אבל תכלס בחיים נוצר מרחק בנינו לבין אהובינו
ובננו
לבין שלוות הנפש שלנו.

ההיפנוט לחשיבה הוא הבעיה.

כשמתרגלים מיינדפולנס,
אנו מאמנים את עצמנו לראות את החשיבה מבלי ‏להצמד אליה.
‏ממיסים את ה”דבק” שמחבר אותנו באוטומט אליה.
‏ואז אנו יכולים להעזר בה ולא להיות
לכודים בה.

ברגע של מיינדפולנס (מודעות) נפתחת בפנינו האופציה לשחרר אות החשיבה ו לבחור אחרת

ברגע אחד של מודעות
ניתן לנו חלון הזדמנויות לצאת מהסרט הוירטואלי שרץ לנו בראש ומייצר רגשות לא נעימים .
ולחזור להווה,למציאות.

ככה ההיפנוט יורד והחכמה עולה.

אז איך עושים את זה?


במדיטציה פורמלית (ישיבה, הליכ. תנועה..) והרחבתה לפעולות שיגרתיות ביום יום.




כתובת
בנימין מטודלה 32 שיכון דן, צפון תל אביב
טלפון
054-4555302
מייל
Revital.yoga@gmail.com

צרו קשר

x